#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפח. האם זיעה היא מום באשה ובכהן ומאי שנא? 	"זיעה היא מום באשה. בכהן לרבי יוסי ברבי חנינא זיעה עוברת אינה מום וזיעה שאינה עוברת היא מום, ופירשו התוס' (ד""ה כאן) בפי' א' דה""מ עוברת ע""י מים אבל בעשויה להתרפאות אף בעבודה הוי מום, ובפי' ב' פי' דעוברת היינו ע""י רפואה. לרב אשי זיעה אינה מום כיון שאפשר לעברה בקיוהא דחמרא ועביד עבודה, אבל לגבי אשה לא אפשר כיון שבעלה עמה כל שעה."	כתובות עה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפט. אלו שומות הן מום בין בכהנים ובין בנשים, ואיזה שומא היא מום רק באשה? 	אם יש בה שיער או שגדולה מאיסר היא מום בכהנים ובנשים. קטנה ואין בה שיער שעומדת על פדחתה תחת כיפה של ראשה היא מום רק באשה.	כתובות עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצ. אלו עוד מומים פוסלים רק בנשים? 	ריח הפה. נשכה כלב ונעשה מקומו צלקת. קול עבה. טפח בין דדיה. אשה שדדיה גסין משל חברותיה טפח.	כתובות עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצא. א""ר אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו. מה פירוש תברא, ובמה נחלקו התנאים? "	"תברא - רש""י פירש קשיא רישא לסיפא, ור""ח פירש שבועה. תנא דרישא ר' יהושע דאמר העמד ממון על חזקתו ואין הולכים אחר חזקת הגוף. תנא דסיפא ר""ג דאמר דחזקה דגופא עדיפה. כתבו התוס' (ד""ה מי) בשם הרשב""א דחולקים אף בעוד מחלוקת, דתנא דרישא סבר דדוקא עודה בבית אביה צריך אביה להביא ראיה, אבל נכנסה לרשות הבעל אין צריך להביא ראיה, משום שאפילו אם יביא הבעל עדים שעד שלא נתארסה היו בה המומים, כיון שנשאה חזקה אין אדם שותה בכוס אא""כ בודקו וראה ונתפייס. ותנא דסיפא סבר דאע""ג דנכנסה לרשות הבעל ואיכא למימר חזקה אין אדם שותה בכוס וכו', כשהביא הבעל ראיה הוי מקחו מקח טעות שאין אדם מתפייס במומים."	כתובות עה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצב. תניא ספק אם בהרת קדמה לשער לבן לת""ק טמא. ומדוע לא הלך אחר חזקה, ומדוע לר' יהושע טהור? "	"תירץ ר""ת (בתוד""ה ספק) דמיירי שנזקק לטומאה, שהיה בו נגע אחד שחין או מכוה קודם והיה מוחלט ממנו, וקודם שנטהר נולד בו ספק ואחר שנטהר מן הראשון לא נשאר בו אלא ספק זה, וכן משמע בנזיר סה,ב. ולר' יהושע טהור דאזיל בתר חזקה דגופא, דהעמידנו בחזקת שלא היה בו נגע שהיא אלימא מחזקת טומאה שכנגדה ואף דאיכא קרא דפתח הכתוב בטהרה תחילה ילפינן מהכא לכ""מ <sup>עד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עד.  והרשב""א תירץ דפסוק זה הוי אסמכתא דהפסוק הרי צריך לפתוח באחד מהם ועיקר הטעם משום חזקת הגוף.</span>"	כתובות תוס' עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצג. לרבא דאמר כאן נמצאו כאן היו, מדוע אם הביא הבעל ראיה שראו בה מומים הללו משנתארסה והיא עודה בבית אביה אינה ראיה? 	"דאיכא תרתי חזקה העמד הגוף על חזקתו וחזקה אין אדם שותה בכוס אא""כ בודקו והאי ראה ונתפייס. ואע""ג דאיכא חזקה שאין אדם מתפייס במומין, הוי חדא במקום תרתי וחדא במקום תרתי, לא אמרינן. ופרש""י דהעמד ממון על חזקתו לא אמרינן דניהוו נמי הכא תרתי, דבמקום חזקה דגופא חזקה דממונא לאו כלום היא. והתוס' (ד""ה וחדא) הקשו דהא גבי בעל איכא נמי תרתי חדא דאין אדם מתפייס במומין וחדא דאית לן למימר כאן נמצאו כאן היו. ותירצו דטעמי האשה עדיפי, דהא דכאן נמצאו כאן היו עדיפא מחזקת הגוף היינו משום שמסייע ליה חזקת ממון, וכן חזקה שאין אדם מתפייס במומין מסייע ליה חזקת ממון, ולחד מינייהו יש כח לחזקת ממון לסייע אבל לתרוייהו בהדי הדדי לא מסייע. ועוד יש לפרש דמשום הכי כי הוו תרוייהו בהדי הדדי עדיפי טעמי האשה משום דאפילו לא יהיה אלא אחד מהם אמת יש לה כתובה, אבל בעל לא מיפטר עד שיהיו כל הטעמים שלו אמת, הלכך גריעי טעמי הבעל מטעמי האשה."	כתובות עה: - עו. ותוס'		
